אהבתו האחרונה של בני I דב שיפמן

 

 אהבתו האחרונה של בני I דב שיפמן

דב שיפמן

בני לגם לגימה נוספת מהקפה ההפוך והרהר אודות חייו.

אינו מתחרט – שכן לא מסוגל היה לחיות אחרת.   ובכל זאת….

מחר ימלאו לו 40. עדיין רוכשים לו כבוד רב בעולם הפשע, אך השמירה על מעמדו בעולם קשוח זה, הולכת והופכת קשה יותר ויותר משנה לשנה. פחות זריז וחזק הוא מפעם. הסמים והשתייה לא הועילו לחוסן הגופני. הכסף הרב שהיה מרוויח עת שהה מחוץ לכתליי בית הסוהר – היה מתמסמס על סמים , בילויים ונשים מהירות. את הנותר – היה מכלה בתקופות שבהן סופקו מגוריו  ע"י השלטונות. עורכי דין, סמים – החיים בכלא אינם זולים. חסכונות כמעט ואין לו. לא הצטער יותר מדי – עת שמע מהרופא אודות מחלת הסרטן ועל הזמן הקצר שעוד שנותר לו- עד שיוכרע בידי המחלה.

תוך כדי ההרהורים – ראה את נועה חולפת בצעד קל על המדרכה. לא השתנתה הרבה בעשרים השנים האחרונות. עדיין יפה   מלווה הייתה בנער צעיר , ארוך שיער, עם קעקוע צבעוני ומוזר על זרועו הימנית. נועה לא הבחינה בגבר שישב בבית הקפה ונעץ בה מבטים. גם אם הייתה מבחינה – לא היה בני בטוח שתזהה. דמיון מועט נותר בין הגבר המקריח, שנראה זקן לגילו  – לבין הנער היפהפה שהיה החבר של נועה עשרים שנים קודם לכן.

למדו יחד בבית הספר.

נועה נהגה אז להטיף לבני מוסר בעניין השתייה והסמים – ובני היה מרגיע תמיד: "זה כלום. כמעט ולא משתמש. יכול להפסיק מתי שרק ארצה."  כשנעצר ע"י המשטרה בפעם הראשונה – לחצה נעמי [אימה של נועה] על נועה להיפרד מבני. נועה סירבה.

לצבא לא קיבלו אותו עקב העבר הפלילי.

בנס חילץ אותו עורך הדין היקר ששכרו הוריו האמידים – ממאסר ממושך.

בני נשבע אז לנועה שזו הפעם האחרונה.

שלמד לקח.

תכננו ללמוד יחד באוניברסיטה. דיברו על חתונה – עת תסיים נועה את השירות הצבאי.

בני חלם בהקיץ. חשב אודות מה יכול היה להיות אילו. איך  נראים היו היום חייו – לו  קיים בזמנו את שהבטיח לנועה. אותו נער מקועקע יכול היה להיות בנו. נועה המדהימה יכולה הייתה להיות אשתו.

חצי שנה לאחר המעצר הראשון, נעצר בני בשנית. הפעם קיבל חצי שנה בפנים. נועה הקפידה לבקר אחת לשבוע, ושוב ביקש בני שתסלח. שתבין. שוב נשבע שלא עוד- ושוב סלחה.

בילה חצי שנה מחוץ לכלא ונשלח לשם בחזרה.

בדמעות נפרדה ממנו נועה.

אמרה לו ששבר את ליבה.

שמע, לאחר שנתיים, שהתחתנה עם מישהו. הכירה אותו בטכניון. למד שם הנדסת בניין – עת הייתה עסוקה היא בלימוד ארכיטקטורה.

בני טרח להיות מעודכן לגביה משך כל השנים שחלפו.

ידע על הבן שנולד, על הבת שהגיעה שנתיים לאחר מכן. שמח לשמוע על הצלחתה המקצועית, אפילו על הצלחתו הכלכלית הגדולה של בעלה – שמח בני.

הבחור הצעיר ארוך השער -נער נאה היה. "בן יפה תואר גידלת נועה. לבריאות אהובתי"! החמיא לה בני במחשבתו.

המשיך ללגום מהקפה ולהרהר על חייו העומדים בפני סיום מייגע.  על הכסף שאין לו על מנת שיוכל להעביר את מעט הזמן שעוד נותר לו בנוחות יחסית. על הסבל המצפה לחולה סרטן ערירי ונטול אמצעים.

חלפה שעה קלה. בני הבחין בנער המקועקע וארוך השער מתקדם לעבר בית הקפה לבדו. התיישב באותו השולחן בו ישב סוחר סמים – אותו הכיר בני  היטב. לאחר שעזב הנער, ניגש בני אל סוחר הסמים ושאל לגבי הנער. למד לדעת שהנער החל את מסעו לעולם הפשע – בעזרתו האדיבה של הסוחר. בני הכיר  את המסלול. בתחילה מקבלים סמים ללא כסף, על החשבון וכו'. סמים קלים בהתחלה. גראס, כף. מאוחר יותר –  אקסטה למסיבה. שיהיה ראש סבבה. ואז – מגיעה הארטילריה הכבדה. קוקאין, הרואין. מתחילות גם הצעות ובקשות לבצע מטלות קטנות. פה פריצה, שם להעביר איזה משלוח….

ביקש מהסוחר להניח לנער. קבעו לשוחח על כך בערב. בחוף הים.

למחרת נפגשו נועה  ונעמי אימה, בבית קפה. האם עיינה בעמודים הפנימיים של "ידיעות אחרונות" ואמרה לנועה: "נו, ולפני עשרים שנה – רצית להתחתן עם הפושע הזה….

נרצח אתמול בקטטה, את יודעת.

לא לפני שהספיק להרוג  את זה שדקר אותו למוות, כך כתוב.

ברוך שפטרנו. שני קרימינלים פחות בעולם הזה.

 

 

תגובות פייסבוק

CONTACT US

We're not around right now. But you can send us an email and we'll get back to you, asap.

Sending

©2017 כל הזכויות שמורות למלכה אסתר מגזין אינטרנט

Log in with your credentials

Forgot your details?