מחברת השראה לאימא הכי מיוחדת / חן קרופניק

מחברת השראה לאימא הכי מיוחדת – מחברת השראה לאמהות לילדים עם צרכים מיוחדים

אני נפגשת עם חברה לקפה. מי שמביט בנו מהצד לא יראה בפגישה שלנו שום דבר שונה, שום דבר מיוחד- ובגדול באמת אין זו פגישה אחרת או שונה- רק שתי חברות שנפגשות לקפה. רק שאתמול היה לי את אחד הימים הכי קשים עם הבן שלי. הוא קם עצבני, הלך לישון עצבני ובין לבין רק צעק בכה התעצבן והרביץ.

"מה העניין הגדול?" חברה שלי שואלת. "גם לבן שלי יש ימים כאלה…" והיא צודקת, גם לבן שלה ולעוד הרבה ילדים אחרים יש ימים כאלה- רק שהבן שלי לא ממש יכול להסביר למה זה קורה לו ומה אני יכולה לעשות בשביל שזה יפסק. בשביל לעזור לו. הוא לא יודע מה מעצבן אותו, הוא לא מצליח לעצור את העצבים-הכעס והבכי- והוא לא מצליח להשתלט על התגובות שלו. להרגיע אותו זה מצב שיכול להימשך בין חצי שעה במקרה הטוב לשעתיים ויותר ביום גרוע.

חברה שלי מתרכזת. אני מזהה על הפנים שלה את המבט הזה שמנסה לדמיין ילד אחד שלה צורח ומשתולל ומה היא אמורה לעשות ואיך היא אמורה להגיב. אני כבר מוכנה לשאלה הבאה.

"ומה את עושה כשהוא ככה?"

אני נאנחת. שאלה קשה. מה אני "אמורה" לעשות? להרגיע אותו. להשתמש בכל הכלים שהמטפלים והמטפלות וכל היועצים למיניהם נתנו לי ולהשתמש במה שאני כבר יודעת ובהיכרות שלי איתו ולהרגיע אותו. רק שתיאוריה לחוד ומעשים לחוד. איך מרגיעים ילד שלא יודע למה הוא עצבני? איך מרגיעים ילד שלא יודע בעצמו מה ירגיע אותו? אז אני מנסה הכל. ה-כ-ל. אני מחבקת ומלטפת ומכילה. אני מנסה להצחיק. אני כועסת ומנסה להעמיד אותו במקום. אני אפילו מתעלמת. אני גם בוכה ביחד איתו. לפעמים משהו שעבד ברגע פעם קודמת לא מעניין אותו עכשיו וזה מתסכל. כל כך מתסכל. אבל כשהוא נרגע…. זה שווה את כל הניסיונות. כמו לידה- אני ברגע שוכחת את שלושת השעות האחרונות של הצעקות והבכי וניסיונות ההרגעה- העיקר שהוא רגוע עכשיו ושיישאר רגוע.

היא מקשיבה לי ואני רואה בעיניים שלה שהיא מנסה לחשוב מה היא עושה. איך היא מגיבה. ואז פתאום היא נדרכת ושואלת בדאגה "רגע, והקטנה שלך היתה שם? מה היא עשתה? מה את עשית?"

אז כן, זה אחד החלקים היותר קשים בהתמודדות. לאו דווקא מה שהכי קשה לי זה להרגיע אותו כי לעיתים אני יודעת שהוא צריך את הזמן שלו לבד ולהרגיע את עצמו. העובדה שהקטנה שלי לידו, לידינו-רואה וחווה את הכל.  מצד אחד היא ילדה בוגרת-הרבה יותר מדי בוגרת לגילה-והיא יודעת לתת לו את המקום שלו או להתרחק כשצריך והיא מכילה אותו ומוותרת לו מבחירה. מצד שני- היא ילדה קטנה. היא אחותו הקטנה. והיא רוצה וצריכה את אמא שלה לא פחות. וברגעים האלה שקשה לה היא רוצה אותו יותר. לפעמים אני לא יכולה להתמודד גם וגם ואני מבקשת ממנה שתיתן לי רגע להרגיע אותו ואז אתפנה אליה-מה שלרוב עובד אבל לפעמים היא לא מוותרת. היא נצמדת ובוכה ואז אני מוצאת את עצמי עם שני ילדים צורחים ובוכים כל אחד מהסיבה שלו רק מנסה לא לבכות ולצרוח ביחד איתם. ברגעים קשים אני מבקשת מאחד ההורים שלי שיבוא לעזור ועושה 'הפרד ומשול' ומבטיחה לעצמי לתת לכל אחד מהם את הזמן עם אמא שמגיע לו ברגע שתרגענה הרוחות.

אנחנו ממשיכות לשתות קפה בשקט כשכל אחת מעכלת את הסיטואציה. ואז היא שואלת אותי את שאלת השאלות, מה שרוב האנשים מסביבי שוכחים לשאול. לא מחוסר אכפתיות- אלא בגלל שרוב המאמצים ורוב תשומת הלב מופנית אליו ואל הקושי שלו. "איך את מתמודדת? מאיפה את שואבת את הכוחות שלך? מי תומך בך…?"

שוב אנחה. מאיפה אני מקבלת את הכוחות שלי? ממנו. וממנה. מאיך שהוא מצליח למרות הקושי להתגבר ובכל פעם ללמוד איך להרגיע את עצמו או להתעצבן פחות. ממנה- שהיא מכילה אותו ומצליחה להתעלות על הקושי שלה ולעזור לי. משיחות על קפה עם חברות. מההורים המדהימים שלי שנמצאים שם בכל רגע ורגע.ומכתיבה. מאז שאני זוכרת את עצמי אני כותבת. בכל מצב בכל מקום ועל כל דבר. אבל פה מדובר בכתיבה קצת אחרת- אני מרשה לעצמי לבכות לכעוס ואפילו לקלל. לכתוב דברים שלא אתן לאף אחד לקרוא. אני גם מחזקת את עצמי ומזכירה לעצמי את הרגעים היפים והטובים- כי בסופו של דבר בשביל אותם רגעים שווה להשקיע. להתמיד. וכשאני מוציאה את הכל על הנייר- אני מרגישה הרבה יותר רגועה ומוכנה להכיל.

"את מבינה? " אני מסבירה לה. "הדף סופג הכל. בגלל זה אני יכולה לכתוב בו הכל, להוציא ולפרוק, ולהמשיך הלאה." היא מחייכת ולוגמת מהקפה. "אשמח לקרוא את המחברת שלך, אם תרשי לי."

ומהצד, אנחנו חוזרות להיות שתי אימהות "רגילות" שנפגשו לקפה.

לתמיכה בפרויקט של המחברת

חן קרופניק אימא מיוחדת ויוצרת " מחברת השראה לאימא מיוחדת"

תגובות פייסבוק

CONTACT US

We're not around right now. But you can send us an email and we'll get back to you, asap.

Sending

©2017 כל הזכויות שמורות למלכה אסתר מגזין אינטרנט

Log in with your credentials

Forgot your details?