מקטעים I אנונימית

מקטעים I אנונימית

איך את לא רואה? שאלת . האמת שלי שלך זועקת חזקה באלפי מונים מאמירות שטות

ואני? לא מסוגלת להביט מעבר לכתפי. נעה בקו המיטשטש בין מה אראה לבין מה שארצה לראות

ברבות השנים למדתי לחבוק את הכאב ברבות השנים נקשרתי אליו בעבותות ייסורים כך גם אלייך. בכל שיחה גנובה ובכל מגע רגעי שתוכנן לפרטי פרטים לזמן למקום לשעה כמו אותגרנו במשימות של כיבוש יעדים. אני לא רואה . גם אם אמצמץ אכווץ עפעפיי תוך זעקה לעצמי – רעשים הפסיקו!

קל . קל לבחור בדרכים צדדיות מערכות יחסים שאינן מחייבות מערכות יחסים אשר נותנות ולו לרגע חיזיון של נווה פורה בליבו של מדבר צחיח . ויש שקורה והמנגנון ההישרדותי המשומן והגבולות שהוצבו נפרמים כמו היו סימון דרך על תלולית אפר.

ולחזור להיפרד ולצעוק ולבכות לדבר שוב ושוב ואתה ואני כל אחד בביתו ואתה ואני לשבריר של שניות  ואיך את לא רואה איך? ושוב לדבר ולחזור להתרחק ולחזור ולצעוק – רעשים הפסיקו!

אז לא, אני לא רואה את האמת שלך אני רואה את האמת שלי שקשורה בך מולי . אני רואה את ההפך המוחלט עליו אתה מצהיר אני שלמה עם הכאב הזה שהוא השלם שלי . תניח לו . אחזור אלך ואמתח גבולות .אכאב אדלק  ואכבה  ואבכה ואזעק – רעשים הפסיקו!

תגובות פייסבוק

CONTACT US

We're not around right now. But you can send us an email and we'll get back to you, asap.

Sending

©2017 כל הזכויות שמורות למלכה אסתר מגזין אינטרנט

Log in with your credentials

Forgot your details?