סינדרלות I אנונימי

סינדרלות I אנונימי

משהו השתנה היא אומרת לי, אני מפורקת, פיזית, נפשית, לא יודעת מה עובר עלי, מכבש של ריק, זה הגיוני? 

אתה מבין מה אני אומרת?

אני לא בטוח, מילמלתי

את ממש יפה.

תודה, מרגישה יפה עם קמטים. כאילו משהו שונה. לא כמו תמיד. עוד מתוח אבל כבר לא מותח, מבין?

משהו השתנה בסדר הישן של הדברים, כאילו אהבה זה תקדים, זו פיקציה, אהבה איבדה את ערכה יחד עם הנישואין, יכול להיות כזה דבר? נשארה רק ההתאהבות, בלי שום התחלה או סוף, היא תמיד שם, רק הדמויות משתנות, הסיפור הוא תמיד אותו הסיפור, אותה דרמה מפותלת עם סוף ידוע מראש. אתה מקשיב לי חושבת בקול מאד בנימוס, אולי אתה אחר?

אני לא, אני קלישאה מהסוג הנחות ביותר, הרבה רוח להסתיר את הלכלוך, את הפוסט-טראומה, גיחכתי.

20 שנה הייתי נשואה לאידיוט הזה, עכברוש ספות משמין ונוחר, לפחות לעבודה היה הולך והוא באמת אבא בסדר, משתדל לעזור, הוא נפגע ממני, ניסה לחזור, אבל אני לא רוצה, אני על זה לא מוותרת בשביל כלום, אתה מבין?

מבין, לגמרי מבין אמרתי,

בהתחלה היה לו קשה, שיגע אותי, עשה בעיות עם הבית, עם כסף, בסוף נרגע, הכיר מישהי, הילדים אומרים שהיא נחמדה, רק שלא אמות ויגמרו לי סינדרלות, קורע, לא?

הורס, אוהב הומור שחור, את מיוחדת, אין הרבה כמוך.

תודה, אני מסמיקה, בא לך לעוף מפה מאמי? אני גרה פה ליד, הילדים אצל אבא שלהם ויש לי קצת שקט מהכל, בא לך?

אתה נראה לי עצוב, הכל טוב?

הכל בסדר מאמי, כן, בואי נזוז, תרשי לי לשלם?

כן, תודה, יש לי מזומן, אני אשאיר טיפ.

תגובות פייסבוק

CONTACT US

We're not around right now. But you can send us an email and we'll get back to you, asap.

Sending

©2017 כל הזכויות שמורות למלכה אסתר מגזין אינטרנט

Log in with your credentials

Forgot your details?