תחזוקת הבית אצלי לוקה בחסר – 1

rsz_img_20150409_101845תחזוקת הבית אצלי לוקה בחסר
תמיד אני מתמלאת קנאה בכל האימהות שאני נכנסת אליהן הביתה והכל מבריק מסודר ואפשר ממש ללקק את הרצפה ואיך הכביסה תמיד מקופלת ומסודרת ובכל הבגדים ניכר היעדר הכתמים –אצלי זה לא ככה כל מה שקשור לתחזוקת הבית הוא בתחתית סדר העדיפויות שלי –כביסות אני עושה בלחץ בסופי שבוע הכביסה אצלי יוצאת עם ריח מדהים אבל הכתמים לא מרפים ,לקפל את הכביסות לוקח לי בערך שבוע ואז אני כבר בנגלה הבאה של הכביסות ,אני לא באמת מגיעה לנקות את המקרר ומאחורי הספה ועוד מקומות נשכחים – תמיד אני מרגישה רע עם זה –לא נראה לי הגיוני לחזור מהעבודה ולהתחיל לנקות ולסדר –הבנות שלי רק חיכו וציפו שאחזור מהעבודה אז פתאום אתחיל להיות רס"ר הניקיון?!
וכן כולנו אוכלים גם על הספה ולא רק בשולחן אוכל , וכן השולחן בסלון שהוא בדיוק בן שנה יש עליו כבר כתמי צבע מכל הציורים ודברי האומנות של הבנות שלי-
אני חוזרת מהעבודה ואני איתן – אנחנו צוחקות מדברות מנשנשות והכל מתמלא פירורים לפעמים אני רוטנת עליהן שיסדרו אחריהן לפעמים הן נענות ולפעמים לא
ישבתי וחשבתי על האימהות שהבית שלהן מתוקתק וראיתי אותן מותשות , עייפות שכועסות על הילדים שלהן כי הם לא יושבים לאכול בשולחן או כי נפל פירור על הרצפה או כי בדיוק הם התחילו לצייר בסלון ולא על השולחן "אומנות" עם הניילון הנצמד , ניסיתי לראות האם הם מביאים את השמיכה מול הטלוויזיה יושבים כולם בכיף רואים "שרק" ומטנפים את הרצפה תוך כדי – לא ראיתי את זה-ברור שזה לא קורה -נכון יש סדר עדיפויות
לי חשוב שכולנו נרגיש בבית ,בנוח ,כן כל אחד אחראי על לנקות ולהרים אחריו אבל לא נראה לי הגיוני להיות גאה "בבית נקי מאוד" זה לא עושה לי את זה –אני מעדיפה להיות גאה בכך שהבנות שלי מרגישות כיף בבית ומעדיפות להיות בבית ושעבורן ההגדרה ליום כיף הוא שאימא לא עובדת ופשוט נתבטל לנו בבית ואיזה כיף בבית הנעים שלנו .
הנקודה היא שהניקיון או תחזוקת הבית לא יבואו על חשבון דברים אחרים .
ברור שחשוב שיהיה נקי ומסודר אבל לא על חשבוני – אני לא יכולה גם זה וגם זה אין מצב –דווקא ניסיתי תקופה ונהפכתי להיות רס"ר המשמעת והניקיון ו-וואו זה מתיש ממש מתיש –וכולם רק חיכו שהרס"ר יצא לחופשה -אני החלטתי להרפות אי אפשר הכל ובטח לא על חשבון זמן איכות עם המישפוחה או על חשבון בוקר יום שישי הקדוש כאשר הבנות בבית הספר ואפשר סוף סוף ללכת לבית קפה , לרבוץ או סתם לא לעשות כלום.
למדתי לוותר לעצמי ולקבל את העובדה שלא- לא הכל אני רוצה, לא הכל אני מסוגלת ובטח לא על חשבון דברים שהם הרבה יותר חשובים.

תגובות פייסבוק

CONTACT US

We're not around right now. But you can send us an email and we'll get back to you, asap.

Sending

©2017 כל הזכויות שמורות למלכה אסתר מגזין אינטרנט

Log in with your credentials

Forgot your details?